מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א נ' איילון בע"מ - חברה לבטוח

פסק דין

מבוא

בפניי תביעה כספית בעילת כפל ביטוח.

התובעת היא חברה לביטוח בע"מ שביטחה את הובלות אלי מור בע"מ (להלן: "מבוטח התובעת ו/או הצד השלישי") ואת המטענים המובלים על ידו בפוליסה משולבת לביטוח רכוש במעבר ואחריות המוביל לתקופה החל מיום 1.1.05 ועד ליום 31.12.05.

הנתבעת היא חברה לביטוח בע"מ, שביטחה את ערדג אגודה שיתופית בע"מ (להלן: "מבוטחת הנתבעת") בפוליסת סחורה בהעברה לתקופה החל מיום 1.1.05 ועד ליום 31.12.05.

לפי הנטען בכתב התביעה, ביום 6.3.05 מסרה מבוטחת הנתבעת למבוטחת התובעת מטען של דגי דניס מאילת (להלן: "המטען"). מבוטחת התובעת הובילה את המטען באמצעות רכב אליו הייתה רתומה מכולת קירור סגורה בה היה המטען. במהלך הנסיעה, באחד משיפולי הדרך, התהפכו הרכבים וחלק מתכולת המטען ניזוקה. בהתאם לממצאי השמאי, התובעת שילמה את תגמולי הביטוח בגין הנזקים שנגרמו.

לטענת התובעת, בהתאם לדיני ביטוח הכפל ולפי סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") עם תשלום תגמולי הביטוח בגין המטען שניזוק, היא זכאית לקבל מהנתבעת אשר ביטחה אף היא את המטען שניזוק את הסכומים ששולמו על ידה, ובין השתיים יריבות ישירה גם לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט.

מנגד, טוענת הנתבעת בכתב ההגנה כי בענייננו אין מקום לתחולת סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, מאחר והאחריות לאירוע הנזק רובצת על מבוטחת התובעת. לטענת הנתבעת, עילת כפל הביטוח נסוגה מפני אחריות נזיקית מקום בו מבוטחת התובעת אחראית ברשלנותה לקרות הנזק ומאחר והתובעת אינה מעלה כל טענה בדבר אחריות מבוטחי הנתבעת אין מחלוקת לגבי רשלנות מבוטחת התובעת. כמו כן, אין לתובעת עילה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט או כל דין אחר ודין תביעתה להידחות.

הנתבעת (להלן: "הנתבעת ו/או המודיעה") הגישה הודעה לצד שלישי נגד מבוטחת התובעת ולפיה, ככל שייקבע שעליה לשלם לתובעת סכום כלשהו אזי על הצד השלישי לפצותה באופן מלא ו/או חלקי בתשלום כל סכום בו תחויב. לפי טענת הנתבעת, אירוע הנזק אירע בשל רשלנותו הבלעדית של הצד השלישי או מי מטעמו אשר התבטאה, בין היתר, בנהיגה רשלנית ו/או בלתי זהירה ו/או ברשלנות באופן הובלת הנטען ו/או ברתימת הנגרר ולפיכך על הצד השלישי לשפות את הנתבעת ככל שהתביעה נגדה תתקבל.

לטענת הצד השלישי, דין התביעה להידחות ו/או להימחק על הסף ממספר טעמים: העדר עילה מחמת פיצוי מלא ששולם למבוטחת הנתבעת בגין האירוע נשוא התביעה; בהעדר זכות תחלוף אין למודיעה כל עילת תביעה ואין היא בגדר מיטיב. מאחר והמודיעה לא נתבעת כמעוול, משלא שילמה תגמולי ביטוח למבוטחת ומשאינה פועלת בשם מבוטחיה כאמור בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, דין ההודעה לצד שלישי להידחות על הסף. למעשה, היה ותתקבל ההודעה לצד שלישי, ייווצר מצב שהנתבעת מתעשרת שלא כדין על חשבון התובעת ולמעשה ההודעה לצד שלישי דינה כדין הודעה כנגד התובעת עצמה.

המחלוקת

המחלוקת המשפטית בין התובעת לנתבעת היא בשאלה האם יש מקום לתביעה בעילת כפל ביטוח מקום בו מבוטחת התובעת ו/או מי מטעמה אחראים בהתרשלותם (לטענת הנתבעת) לנזק, כלומר, האם עילת כפל הביטוח גוברת על העילה הנזיקית. המחלוקת העובדתית היא לגבי אחריות מבוטחת התובעת לאירוע כשלשיטת התובעת האחריות הנ"ל לא הוכחה ולא נדונה ולשיטת הנתבעת, הנזק שנגרם לסחורה בבעלות מבוטחת הנתבעת נגרם כתוצאה מרשלנות נהג המשאית במסגרת עבודתו אצל מבוטחת התובעת.

ההסכמה הדיונית

ביום 14.10.10 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית ולפיה: סכום התביעה הועמד על סך של 22,869 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 6.3.05; התצהיר של הגב' אבלי (על נספחיו) מטעם התובעת הוגש כראיה ללא חקירה נגדית; תיקי המוצגים שהוגשו על ידי הצדדים יהוו חלק מחומר הראיות.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון

המחלוקת העובדתית

גב' אבלי העידה בתצהירה כי ביום 7.3.05 קיבלה הודעה מנציג מבוטחת התובעת, כי ביום 6.3.05 לקראת שעות הערב בעליות של ים המלח התהפכה המשאית ונגרם נזק למטען דגים אשר היו עמוסים על עגלה רתומה למשאית. בחוות הדעת של השמאי מטעם התובעת, צבי לוי ושות' נכתב בין היתר כי השמאים שוחחו עם הנהג מר קפלן שמסר, בין היתר, כי: "במהלך הנסיעה, באחד מעיקולי הדרך התהפכו הרכבים וחלק מתכולת המטען, כאמור דגי דניס, נפגעו."

התובעת לא הגישה תצהיר מטעם הנהג של מבוטחת התובעת, מר קפלן, והימנעותה מהצגת גרסתו של הנהג פועלת לחובתה. כמו כן, מהראיות שהוגשו על ידי התובעת כאמור לעיל עולה, כי בתאונה לא היה מעורב רכב נוסף למעט המשאית של מבוטחת התובעת שהתהפכה באחד מעיקולי הדרך.

יתירה מזאת. למבוטחת התובעת הייתה שליטה מלאה על המשאית ולנתבעת שלא הייתה במקום התאונה אין כל ידיעה או יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו לתאונה ולנזק למטען. לפיכך, יש מקום להחיל את הכלל הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) - הדבר מעיד על עצמו, שכן אירוע התהפכות המשאית שגרם לנזק למטען מתיישב יותר עם המסקנה שהנהג לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה ולפיכך היה על התובעת להראות שלא הייתה לגבי התאונה שהביאה לנזק התרשלות של המבוטחת שלה שהיא חבה בגינה. התובעת לא עשתה כן, לא הגישה תצהיר מטעם הנהג ולא טענה דבר לגבי נסיבות התאונה ככל שהיו כאלה שגרמו לתאונה שלא באשמתה של מבוטחת התובעת. מצב דברים זה פועל לחובת התובעת והמסקנה היא שהנזק למטען נגרם בגין התרשלותה של מבוטחת התובעת.